את דרכי בחינוך התחלתי כספרנית בספריית בבית ספר יסודי.
אל המקצוע התגלגלתי לגמרי במקרה והתאהבתי בו עמוקות אך לאחר שמונה שנים בספריית בית ספר הרגשתי חנוקה, כל היצירתיות שלי נחסמה בעקבות חוסר משאבים. אתם בוודאי תוהים לעצמכם: "מי צריך יצירתיות בספרייה?
תוך כדי עבודתי בספרייה סיימתי תואר ראשון בחינוך, רכשתי לי תעודת הוראה ורשיון הוראה ועברתי לעולם
החינוך- פרופר. חנכתי ילדי כיתה א' מקסימים. היום אני כבר לא עובדת בספריה, יצאתי
לחפש אפשרויות אחרות והגעתי אל עולם התקשובוהלמידה שבו אני לומדת לתואר שני. וגם כאן גיליתי
שהעולמות בהחלט מתחברים בייחוד בעידן הדיגיטלי של היום.
מועדון הקריאה הזה הוא צורך שלי להמשיך את הקשר שישי לי אל עולם ספרי
הילדים.
אל המקצוע התגלגלתי לגמרי במקרה והתאהבתי בו עמוקות אך לאחר שמונה שנים בספריית בית ספר הרגשתי חנוקה, כל היצירתיות שלי נחסמה בעקבות חוסר משאבים. אתם בוודאי תוהים לעצמכם: "מי צריך יצירתיות בספרייה?
תתפלאו, צריך!
הספרים לצורך העניין הם ה"שחקנים שלי" ואני הבמאית אשר
מחליטה כיצד ואיך להשתמש בהם.
עולם הקריאה של הילדים היום רווי בשפע של ספרים, ישנים ומעולים המעלים
אבק וחדשים ומעוצבים להפליא המושכים את העין, ועם טיפת יצירתיות אפשר לעשות איתם
המון.
לא פעם כשסיפרתי שאני ספרנית הרימו גבה ואמרו לי: "אבל את לא
נראית!". ואכן רבים לפני כבר כתבו על נושא זה. נכון אני לא נראית כמו ספרנית,
אבל איך צריכה להראות ספרנית ? לכל אחד מאיתנו זיכרונות ילדות של ספריה וספרנית.
ואם אין לנו כזה זיכרון, עולם הספרים והסרטים מספק לנו אותו. (אישה עם משקפים
וזרועות שמנות ומדלדלות שעושה "ששש" כל הזמן...)
אני שמחה לומר שאני לא כזו! ובספריה שבה עבדתי לא אמרתי אפילו פעם אחת
את המילה "שקט".
כי בספריית בית ספר צריך שיהיה מה שאני קוראת "רעש בריא".
בעברי (הקצת יותר רחוק) אני מעצבת גרפית ובזמני הפנוי אני עוסקת
בעיצובי נייר בתחום הסקראפ (scrapbooking). את כל הכישורים האלו חיברתי יחד כדי להיות מי שאני היום.
מקווה שיהיה לכם מעניין לקרוא עלי, על המועדון, על הספרים שאני אוהבת
וממליצה ועל כל מה שיבוא בהמשך.
להתראות ,
חגית
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה