יום ראשון, 20 בינואר 2013

מדונה כתבה ספר ילדים?

אני מודה שכשהייתי נערה צעירה בגיל העשרה גם אני הערצתי את מדונה, אם כי לא הערצה מטורפת, אבל הייתה לי תקופה שבה אהבתי לשים על ידי הימנית צרור צמידי גומי שחורים ועפרון שחור בעיניים (רק כשאמא הרשתה לי..) עם השנים גדלתי והתבגרתי ואהבתי אותה קצת פחות.

לכן הופתעתי לגלות שהיא פרסמה ליין של ספרי ילדים. הספר "התפוחים של מר פיבודי" הוא חלק מסדרת ספרים שמדונה הוציאה לאור לאחר העיסוק שלה עם הקבלה, בתחילה לא רציתי לקרוא את הספר. חשבתי לעצמי מה כבר מדונה יכולה לכתוב על ספר שהוא סיפור מוסרי ואיך בכלל היא מעלה על דעתה לכתוב ספר ילדים? שמחתי לגלות ששגיתי ושמדובר בספר נהדר, וכך כל ספריה מהסדרה.

עיקרו של הסיפור על כוחן של המילים והחשיבות בבחירת המילים הנכונות על מנת שלא לפגוע באחרים. 



מקור ההשראה לספר הוא סיפור שנכתב למעלה מ- 300 שנה ע"י הבעל שם טוב (הבעש"ט), שהיה מחברו של הסיפור המקורי הקדיש את חייו ללימוד ולעזרה לזולת, והדגיש את ערכה וחשיבותה של אהבת הבריות.

גיבור הסיפור שלנו הוא מר פיבודי המורה לספורט של קבוצת ילדים בעיירה קטנה ושמה הפוויל. קבוצת הילדים נפגשת בכל שבת לשחק בייסבול ולמרות שהם תמיד מפסידים, זה לא אכפת להם מכיוון שהכי חשוב להם הוא המשחק עצמו.
באחד הימים ראה ילד מהקבוצה את מר פיבודי לוקח תפוח מדוכן הפירות שבעיר והולך מבלי לשלם. הילד רץ לספר לכולם שמר פיבודי גנב תפוח והשמועה החלה מתפשטת. עד כדי כך שילדי הקבוצה הפסיקו להגיע למשחק ואנשי העיירה כבר לא בירכו את מר פיבודי לשלום.
אחד הילדים אשר הסביר למר פיבודי מה קרה מקבל הזדמנות לשמוע ממר פיבודי שהוא אינו גנב כלל. מר פיבודי מזמין את הילד שהפיץ את השמועה למגרש הבייסבול ומבקש ממנו להביא כרית עם נוצות ומספריים. הילד שאינו מבין מה הקשר לכרית ולמספריים מתבקש ע"י מר פיבודי לגזור את הכרית ולפזר את הנוצות. לאחר שמר פיבודי מסביר לו כי על התפוחים הוא משלם מראש בתחילת כל שבוע מבין הילד שקל מאד להפיץ שמועה, בדיוק כפי שקל לפזר נוצות, אך כפי שקשה לאסוף את כל הנוצות- כך גם קשה למחוק את הנזק שהשמועה משאירה אחריה.

זהו השלב בסיפור שאני הכי אוהבת. ולמרות שאני מכירה ויודעת אותו היטב אני מתרגשת בכל פעם מחדש מהפשטות והחוכמה שבסיפור.

גם שלמה אבס, עליו כתבתי ברשומה האחרונה שלי, כתב ספר על בסיס המעשייה החסידית בשם "נוצות ברוח" והפעם גיבורי הסיפור הן שתי נשים רכלניות שהאחת מפזרת שמועה על השנייה.
סיפור המעשה מלמד אותנו עד כמה קשה להשיב בחזרה מילים שיצאו מהפה. ועד כמה חשוב שנהיה הגונים, ישרים וחברותיים יותר לאנשים סביבנו.



איורים מקסימים, סיפור מצויין ומוסר השכל חשוב ביותר. מתאים לכל הילדים (גדולים וקטנים)

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

מה הקשר בין יום המשפחה לחג פורים?

מה הקשר בין יום המשפחה לחג פורים?משפחת סופר-על כמובן! בין יום המשפחה לחג פורים ואני עסוקה בבניית שיעורים מעניינים עבור הילדים בכיתה. ה...